למי ולשם מה דרוש ייצוג בבית הדין הרבני?

בס"ד

במסדרונות אחד מבתי הדין האזוריים פגשתי אישה יוצאת דופן. היא נראתה מאותן נשים צדקניות שפניהן מאירות ומקרינות אמון ואמונה וללא כל צל של צער או זעם האופייניים כל כך לנזקקים לשרותי בתי הדין. בדרך הביתה שוחחתי עם עמית למקצוע ותוך כדי שיחתנו הזכרנו את אותה אישה מיוחדת. חברי הפתיע וסיפר כי מדובר Untitled-1באישה המסרבת להיעזר בשירותיהם של טוען רבני או עורך דין ומתעקשת להופיע בבית הדין ללא ייצוג. לטעמה, כך הסביר לי חברי, ייצוג מקצועי אינו אלא סוג של רמאות העשויה להוביל לתביעת יתר מעבר למגיע לה כדין. משום כך היא מעדיפה לסמוך על הדיינים שיגנו על זכויותיה ויפסקו לה את שמגיע גם ללא ייצוג.

גישה שכזו אינה תמימות של נשמה טהורה אלא טעות חמורה בהבנת התהליך המשפטי. תפיסתי האישית שוללת אמנם את הגישה המשפטית המכונה 'כל הטענות אפשריות', כלומר גם טענות שקריות בעליל מוכשרות באולם בית המשפט באמתלת "זכויות הלקוח", ועם זאת חשוב לקחת בחשבון כי גם לעובדות הפשוטות ביותר יש פרשנות העשויה לסתור באופן קיצוני פרשנות אחרת.

לעתים תלויים הדברים בדקויות כאלה שמי שאינו בקי בנבכי חושן משפט ואבן העזר לא ישים לב אליהם בעוד דווקא בהן טמון המשקל המכריע בתוצאות הדיון המשפטי. משמעות הדברים היא שדווקא דיון משפטי מקצועי המעלה לדיון את מכלול הפרטים הללו הוא שיביא לתוצאות הנכונות האמיתיות והמדויקות בהתאם להלכה.

האמונה התמימה שהדיינים יבררו לבדם את כל הפרטים ואינם זקוקים לשם כך למורשה המייצג את הלקוח אינה עומדת במבחן המציאות. למעט מקרים נדירים (כגון יתום שאיננו בקי בנכסי מורישו וכד') הרבנים היושבים בדין מחויבים לאובייקטיביות מוחלטת ללא משא פנים ומשום כך אינם רשאים לטעון עבור מי מהצדדים טענות שאינו מעלה בעצמו. כך גם כאשר מרגיש הדיין שטענותיו של בעל דין מוטעות בשל חוסר הבנת הדין, לא יוכל מרום מעמדו ותפקידו אלא להתייחס למה שנטען ולהתעלם ממה שלא נטען. כאן נכנס לתפקידו טוען רבני טוב שהעמיק בחקר הפרטים ופרטי הפרטים של הסכסוך והמציאות שהובילה אליו. טוען רבני יכול לשפוך אור בהצגת טענות נכונות בשם מרשו. בכך הוא מוביל את בית הדין לפסק הדין הנכון, האמיתי והמדויק. משום כך הייצוג על ידי טוען רבני אינו מותרות אלא הכרח.

טוביה לרנר,

טוען רבני ומגשר